פס"ד בתביעות רכושיות, מזונות ועוד

מונחות בפני ארבע תביעות שהדיון בהן אוחד.

תמ"ש 21342/04 ותמ"ש 21345/04 הן תביעות רכושיות שהגישו תובע ונתבעת זה כנגד זו. תמ"ש 21343/04 היא תביעת מזונות שהגישו בנות הצדדים, באמצעות אמם, כנגד אביהם, ותמ"ש 21346/04 היא תביעה לתשלום דמי שימוש שהגישה הנתבעת כנגד התובע.

למען הנוחיות ייקרא התובע בתמ"ש 21342/04 - הוא הנתבע בתמ"ש 21345/04 - "התובע",  והתובעת בתמ"ש 21345/04 - היא הנתבעת בתמ"ש 21342/04 - תיקרא "הנתבעת".

פסקי דין ינתנו בנפרד, פסק דין בתביעות הרכוש תמ"ש 21342/04 ותמ"ש 21345/04, ובנפרד, פסק דין בתביעת המזונות ופסק דין בתביעת שכר דירה ראוי.

הרקע לתביעות

התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י ביום 1988...

מנישואיהם נולדו להם 3 בנות:

ע. - ילידת 1988..., בגירה

ש. - ילידת 1990..., קטינה

או. - ילידת 1997..., קטינה

התובע הוא רופא בכיר בבית החולים ... הנתבעת לומדת משפטים במכללת קרית אונו.

לפני מספר שנים עלתה מערכת היחסים בין הצדדים על שרטון.  הנתבעת הודיעה לתובע על רצונה להיפרד ממנו וביום 20.9.2004 הגישה בקשה ליישוב סכסוך (תמ"ש 21340/04).

ביום 28.11.2004 הגיש התובע תביעה למשמורת והסדרי ראייה (21341/04) ובסמוך לאחר מכן הגישה גם הנתבעת תביעת משמורת (21344/04).  כן הוגשו התביעות הנדונות.

ביני לביני, החריף הסכסוך בין הצדדים והנתבעת עזבה את בית המשפחה ועברה להתגורר בשכירות.

בפסק הדין מיום 6.5.2007 (תמ"ש 21341/04, 21344/04) נקבע כי נוכח גילן של עדי ושיר אין מקום לקבוע בידי מי מהוריהן תהיה משמורתן, ואילו המשמורת באור תהיה בידי אמה - הנתבעת.

התביעות הרכושיות

נכסי הירושה

בפתח הדברים ייאמר ויודגש כי ביסוד המחלוקת הרכושית דנן ניצבים נכסי הירושה של הנתבעת.

אבי-הנתבעת (להלן: המנוח) נפטר בשנת 1983, עוד קודם נישואי הצדדים, בהעדר צוואה חולק עזבונו, שכלל נכסי נדל"ן רבים,  באופן הבא: מחצית לאשתו, הגב' צ. ר.  (להלן: "האם"), ורבע לכל אחת מבנותיו, הגב' ר. א. (להלן: "האחות") והנתבעת (העתק צו הירושה מיום 12.10.1983 צורף כנספח ג' לכתב התביעה בתמ"ש 21345/04). 

ביום 28.6.1989 כרתו ביניהן שלוש היורשות - האם הנתבעת והאחות - הסכם בדבר חלוקת עיזבון המנוח (להלן: "ההסכם"). 

על פי ההסכם הועברו לבעלות הנתבעת הנכסים הבאים:

125 מ' חנויות בגני תקווה הידועות כגוש 6720 חלקה 651